וַיְחִי

Posted on 15/12/2018 של

0


פרשת "וַיְחִי", בראשית מ"ז 28 – נ', י"ד בטבת תשע"ט, 21.12.2018

 

הפרשה כוללת 4 חלקים: 1.מדרש מאיר פנים ; 2.הפסוקים מהמקרא ; 3.מדרשי חז"ל ; 4.מדרש ויצירה בת זמננו.

התכנים שכאן משמשים מזה 12 שנים את קהילת קיבוץ רמת יוחנן בקבלת השבת השבועית שלה

להדפסת המדרש על עמוד אחד: WORD       ;     PDF

מאיר יפה – "המאיר פנים" י

"פרשת "וַיְחִי" – הפרשה האחרונה בספר בראשית. בניגוד לשמה, כולה עומדת בסימן מותו של יעקב אבינו. הפרשה החותמת את סיפורי אבות  האומה.

במרכז הפרשה עומדות ברכות יעקב לבניו. שילוב של היאחזות באירועים מן העבר כדי לומר את שעתיד לבוא. יש מי שיאמין שמדובר בראיית עתיד נבואית, יש מי שיאמר שמדובר בקולמוסו של עורך מאוחר שסידר את הדברים על פי ידיעתו ואמונתו, כדי לבסס את מנהיגות יהודה ובית דוד.

אך במרכז ענייננו הפעם נביא קטע המבטא את גדולת אישיותו ומעלותיו של יוסף, ועוד משקל זכות על הערך הלא כל כך מובן מאיליו של מחויבות וערבות  משפחתית ללא תנאי. ועל כך נלמד מהפסוקים והמדרש המצורפים.

עם מותו של יעקב, לאחים של יוסף יש סיבה טובה לדאגה שיוסף אחיהם, בעל העוצמה של משנה לפרעה, הולך לסגור עמם חשבון ולחסלם. היו לכך שתי סיבות טובות:

vayigash

  • נקמה על מעשה הבור בעמק דותן בנעוריו של יוסף שרק בנס לא הסתיים ברציחתו של יוסף על ידי אחיו.

  • ברכותיו של יעקב שמבטיחות את ההנהגה לזרע יהודה ולא לזרע יוסף.

האחים המבוהלים, משקרים שוב, (בפסוקים המצורפים – כמקובל במשפחה זאת) ובודים ציווי מיעקב שלא היה ולא נברא. גם יוסף וגם האחים המבוהלים יודעים שמדובר בשקר שקוף. (ראו במדרש תנחומא) יוסף בוחר לבכות. הוא מחליט לסלוח, לרסן את הכוח שהיה נתון בידיו, ואת  מימוש הצדק, הדין והאמת שבשמם יכול היה גם לנהוג אחרת ולנקום. זו הייתה גדולתו של יוסף שידע לרסן את הכעס והנקמה שפעמו בו, וכן את הכוח הבלתי מוגבל שהיה בידיו.

מכאן אנו שוב למדים על חשיבותו העליונה של הערך של שלום בית, שבפניו יש לכופף לעיתים גם את ערכי הצדק והאמת.

בחרנו גם לאמר דבר על העשרה בטבת שחל בשבוע שחלף לפני 2 ימים, ועל המצור של אז והיום. הבידוד המתעצם של מדינתנו כתוצאה ממדיניות מתמשכת של העומדים בראשה, מחדדות יותר מתמיד את הסוגיה – ואני נוגע בה בכמה מילים בגוף הפרשה.

שבת שלום ומבורכת .   מדרש "מאיר פנים"  (מ.פ.)

================================

פסוקים נבחרים מהפרשה שמשוחחים עם המדרש – לטקסט המלא של הפרשה וההפטרה

מתוך פרשת "ויחי" -בראשית פרק נ

(טו) וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ: לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף, וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ: (טז) וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר: אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר: (יז) כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף: אָנָּא, שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם, כִּי רָעָה גְמָלוּךָ, וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיך.ָ וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו: (יח) וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו, וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים: (יט) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי: (כ) וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה, אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת  עַם רָב: (כא) וְעַתָּה, אַל תִּירָאוּ, אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם. וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם: (לג) וְהָיָה כִּי יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה וְאָמַר מַה מַּעֲשֵׂיכֶם?: (לד) וַאֲמַרְתֶּם: אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינו,ּ בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה  צֹאן:

==============================

אלא בוא וראה כמה גדול כח השלום

"ויראו אחי יוסף כי מת אביהם", ומה ראו עתה שפחדו?

אלא שראו בעת שחזרו מקבורת אביהם, שהלך יוסף והציץ על אותו הבור שהשליכוהו אחיו בתוכו…

וכיון שראו כן, אמרו:

עכשיו שמת אבינו, ישטמנו יוסף, והשב ישיב לנו את  כל הרעה אשר גמלנו אותו.

ויצוו את יוסף לאמר: "אביך צוה" וגו' "כה תאמרו ליוסף אנא" וגו'.

חיפשנו (בעלי המדרש) ולא מצאנו שציווה יעקב דבר זה. אלא בוא וראה כמה גדול כח השלום (שלום בית)  שכתב הקב"ה בתורתו על כוח השלום אלו הדברים.  

מדרש תנחומא, פרשת ויחי, יז

========================================================

(א) וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים: (ב) הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם:          בראשית פרק מט

 

בן פורת יוסף – מילים: יורם טהר-לב ben-porat-yosef

רְאוּבֵן, רְאוּבֵן, בְּכוֹרִי אַתָּה, הַבֵּן,

לָמָּה יְצוּעִי חִלַּלְתָּ, רְאוּבֵן.

הוֹי שִׁמְעוֹן, הוֹי לֵוִי,

מָה בְּרָכָה לָכֶם אָבִיא?

כְּלִי חָמַס אַתֶּם הֵבֵאתֶם אַל נָווִי.

יְהוּדָה, יְהוּדָה, גּוּר אַרְיֵה לָבִיא אַתָּה,

לְבוּשׁוֹ כִּבֶּס בְּיַיִן, יְהוּדָה.

זְבוּלוּן הֶחָסוֹן, הוּא לְחוֹף יָמִים יִשְׁכֹּן,

אֳנִיּוֹת יוֹלִיךְ אֶל יָפוֹ וְצִידוֹן.

יִשָּׂשׂכָר, דָּן וְגָד וַאֲשֶׁר – כְּאִישׁ אֶחָד

אָח אֵל אָח בְּצַר יוֹשִׁיטוּ יָד אַל יָד.

נַפְתָּלִי אַיָּלָה, בִּנְיָמִין רַגְלוֹ קַלָּה

כְּמוֹ זְאֵב יִטְרֹף בְּבֹקֶר אַיָּלָה.

וְיוֹסֵף בֵּן פּוֹרָת מִן הַנִּילוּס עַד הֵפַרְתָּ,

לְרַגְלָיו בָּנוֹת תִּכְרַעְנָה עַד אַחַת.

בִּנְיָמִין זְאֵב טוֹרֵף, אֲבָל בֵּן פּוֹרָת יוֹסֵף

יְבֹרַךְ בְּרָכוֹת שָׁמַיִם וְיוֹסֵף.

=====================================================

"עשרה בטבת"

בשבוע שעבר ביום ג' חל התאריך י' בטבת. היום שבו החל המצור של נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים. אירוע שהביא כעבור כשנה וחצי, בשנת 586 לפנה"ס, לחורבן בית המקדש והבית הראשון.

בשנים האחרונות מתהדק סוג של מצור על מדינת ישראל, "הבית השלישי" של העם היהודי. מציע אני לנו לייחד את מועד יום הזיכרון הלאומי הזה, ליום של התבוננות מפוכחת ביחסינו עם אומות העולם בחתירה להימנע מבידוד ומצור של הקהילה הבינלאומית. ובכך לסייע במניעת צורך עתידי לציון  יום זיכרון לבית השלישי…    מ.פ.

"וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָׁלִַם וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב: וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ: בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ:"    מלכים ב, פרק כ"ה

מ.פ.

==================================================================

shabatry-logo

שבת שלום ומנוחה

 אודות המודעות האלה

Occasionally, some of your visitors may see an advertisement here.

ספר לי עוד | להסתיר הודעה זו