וַיֵּרָא

פרשת וַיֵּרָא, פרק י"ח – כ"ב, י"ח בחשוון תש"פ,  15.11.2019

הפרשה כוללת 4 חלקים: 1.מדרש מאיר פנים ; 2.הפסוקים מהמקרא ; 3.מדרשי חז"ל ; 4.מדרש ויצירה בת זמננו.

התכנים שכאן משמשים מזה 12 שנים את קהילת קיבוץ רמת יוחנן בקבלת השבת השבועית שלה

להדפסת המדרש על עמוד אחד: WORD       ;     PDF

מאיר יפה – "המאיר פנים" י

"פרשת "וַיֵּרָא" – הפרשה הרביעית למניין פרשות ספר בראשית. פרשה שיש בה נושאים רבים שעיצבו עם ואמונה.

הפרשה מתחילה בשלושת האורחים שפוקדים כחום היום את אוהלו של אברהם. אברהם בן ה 99, כואב עדיין מברית המילה שביצע בעצמו שלושה ימים לפני כן, מפגין הכנסת אורחים למופת. המדרש מספר שלכל אחד מהאורחים, (שהיו מלאכי ה' מחופשים לבני אדם), היה תפקיד. האחד להביא מרפא לכאביו של אברהם, השני לבשר על לידת הבן יצחק הצפויה לשרה, והשלישי לטפל במשימת הריסת סדום ועמורה.

בהמשך הפרשה, מבוצעות כל המשימות שהוזכרו כאן. אברהם מחלים, ולמרות 100 שנותיו חוזר לתפקד כגבר רב-און (ותרם לאיציק מאנגר את המשפט הנצחי: "וברצון אלוהים, אפילו מטאטא יורה"). יצחק נולד, ישמעאל נזרק, וסדום ועמורה נחרבות.

אברהם מתגלה לנו בפרשה כדמות קשה לפענוח. בפרשת לוט בתחילת הפרשה, הוא מתייצב מול אלוהיו עם חוט שידרה מוסרי נחרץ ועוצמתי. מתווכח ומתריס מול אלוהים ואינו מקבל את הדין. דווקא כאשר בפרק האחרון של פרשתנו, אברהם מְצֻוֶּה ע"י אלוהיו להרוג במו ידיו את בנו יחידו, הוא אינו מתקומם, ומתגייס כולו לביצוע הצו האלוהי. מה הסיבה לכך? האם אברהם במבחן העקידה הוא גיבור פסגת האמונה האנושית הטהורה? או האם נכשל אברהם במבחן המוסרי הבסיסי ביותר הנדרש מאדם: "לא תרצח", ועוד ברצח הנורא מכל, רצח ילדך יוצא חלציך?   בסוגיה זאת נטוש אלפי שנים וויכוח בין הפרשנים לדורותיהם.

התנועה הציונית החילונית הביאה את אתוס העקידה למקום חדש. אל המציאות הנוראה של מאבק הדמים הרב-דורי בינינו, צאצאי אברהם, יצחק וישמעאל. המחיר הנורא והמתמשך בחיי בנינו הצעירים, שחייהם מוקרבים על מזבח המאבק הקיומי על הארץ שלנו, על הגנתה, על כיבושיה ועל גבולותיה.

 הכרוניקה הבלתי מסתיימת של מלחמותינו ממלחמת העצמאות וכל תחנות הביניים העקובות מדם והרס, עד מהומות ימים אלה של בלוני התבערה, טילים באוויר, סכינים, אבנים, ירי וחומות גדר נפרצת שמסרבת לדעוך וקורבנותיה, מחזירה וממחישה עבורי שוב היטב את אתוס וחוויית העקידה. מהדיון הציבורי והאישי הנמשך בעקידה עולה התחושה הקולקטיבית:  נכשלנו וממשיכים אנו להיכשל בחובתנו העליונה כהורים מגוננים לשמור על רבים מידי מילדינו, ובבחירות שלנו בדרכנו, בצמתים שעברנו עד כה, שלחנו ושולחים רבים מידי מהם אל העקידה ומותירים אותם צעירים לנצח, ואת משפחותיהם עם רסיסי חורבות חייהם.

עבורי, אין סימן שאלה לגבי דמותו ותפקודו של אברהם במבחן העקידה. הוא נכשל כישלון חרוץ כאדם, כאב וכמנהיג!!!

מנהיגי עם, אומה ומדינה אינם רשאים לשלוח את בניהם למוות. לעומת זאת, הם כן זכאים לתבוע מהם להיאבק ולסכן את החיים למען החיים, גם במחיר הנורא מכל שעשוי להתרחש, המחיר של אובדן החיים. ההבדל בין השניים הוא ענק ומהותי. בין חברה שעל דגלה החיים, לעומת חברה שעל דגלה המוות.

רצח ראש הממשלה יצחק רבין התרחש לפני 24 שנה בי"ב בחשוון. הוא חל לפני כשבועיים, והוסיף ממד נוסף לאתוס ולמיתוס של עקידת יצחק.  שירו של יהודה עמיחי שכאן, מבטא בעוצמה רבה את המציאות שצאצאי יצחק וישמעאל, בני אברהם, ממשיכים לחיות ולהקיז דם, והאייל שמסמל את השלום, ואת האנושי שבאדם, הוא הקורבן הנרצח.

שבת שלום  לכולנו – מדרש "מאיר פנים"

=============================================================

פסוקים נבחרים מהפרשה שמשוחחים עם המדרש – לטקסט המלא של   הפרשה   וההפטרה

פרשת "וַיֵּרָא" – בראשית פרק כ"ב

(א) וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי:  (ב) וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר  אֵלֶיךָ:  (ג) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר  לוֹ הָאֱלֹהִים:  (ד) בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק: (ה) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם: (ו) וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו: (ז) וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה: (ח) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו: (ט) וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים:

(י) וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ: (יא) וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה’ מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: (יב) וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי: (יג) וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ:

 ======================================

שלושה בנים היו לאברהם ולא רק שניים..

(יהודה עמיחי, מתוך: פתוח-סגור-פתוח)

שְׁלֹשָׁה בָּנִים הָיוּ לְאַבְרָהָם, יִשְׁמָעֵאל וְיִצְחַק וְיִבְכֶּה.

אַף אֶחָד לֹא שָׁמַע עַל יִבְכֶּה, כִּי הוּא הָיָה הַקָּטָן

וְהָאָהוּב, שֶׁהוּעֲלה לְעוֹלָה בְּהַר הַמּוֹרִיָה.

אֶת יִשְׁמָעֵאל הִצִּילָה אִמּוֹ הַגָּר. אֵת יִצְחָק הִצִּיל הַמַּלְאָךְ,

וְאֶת יִבְכֶּה לֹא הִצִּיל אַף אֶחָד. כְּשֶׁהָיָה קָטַן,

קָרָא לוֹ אָבִיו בְּאַהֲבָה, יִבְכֶּה, יֶבֶך, יֶבֶך הַקָּטָן

וְהֶחָמוּד שֶׁלִּי. אֲבָל הוּא הִקְרִיב אוֹתוֹ בַּעֲקִידָה.

וּבַּתּוֹרָה כָּתוּב הָאַיָּל, אֲבָל זֶה הָיָה יִבְכֶּה.

יִשְׁמָעֵאל לֹא שָׁמַע שׁוּב עַל אֶל בְּכָל יָמָיו.

יִצְחָק שׁוּב לֹא צָחַק בְּכָל יָמָיו

וְשָׂרָה צָחֲקָה רַק פַּעַם אַחַת וְלֹא הוֹסִיפָה.

שְׁלֹשָׁה בָּנִים הָיוּ לְאַבְרָהָם,

יִשְׁמַע, יִצְחָק יִבְכֶּה,

יִשְׁמָעאֶל, יִצְחָקאֶל יִבְכֶּה-אֶל.

============================

לפני 24 שנה, בצמידות לפרשה העוסקת בעקידת יצחק, נרצח יצחק רבין בעת מילוי תפקידו הנבחר כראש ממשלה. ההתבטאויות הקשות ששמענו השנה מפרופ' מבר-אילן, והקיטוב וההסתה בשיח הפוליטי כאילו רק מחריפים. העצרות והטכסים לזכר הרצח השנה כבר מאחורינו, אירוע ומועד שאנו כעם, מתקשים לייצר את ההסכמות לגבשו כמועד ממלכתי מכונן במדינת ישראל.

נביא כאן לזכרו יצחק רבין ז"ל שנרצח, קטע מהשיר "שלום חבר".

 

… בְּעוֹדְךָ טוֹבֵל בָּאֹשֶׁר, וּבְשִׁיר שָׁלוֹם פּוֹצֵחַ

שֵׁם בְּחֹשֶׁךְ לִשְׁעַת כֹּשֶׁר, כְּבָר הִמְתִּין הַמְּרַצֵּחַ

הַכִּכָּר כֻּלָּהּ הוֹמָה ו…, לֵב אֵל לֵב נִפְתַּח כְּפֶרַח

אֶקְדָּחוֹ טָעוּן בַּמָּוֶת, וְעֵינָיו קָרוֹת כְּקֶרַח

לֵיל הַסְּתָו יוֹרֵד עַל נֶגֶב, עֲרָבָה בּוֹכָה מִנֶּגֶד

גַּם לְמַעְלָה אֵין מִלִּים פְּשׁוּטוֹת יוֹתֵר

שָׁלוֹם חָבֵר.

הו רב חובל – מילים וולט וויטמן בתרגום נעמי שמר ובביצוע המדהים של מיטל טרבלסקי

הוֹ רַב חוֹבֵל, קְבַרְנִיט שֶׁלִּי, סוּפָה כְּבָר שָׁכְכָה

אֶל הַנָּמֵל שְׂבֵעַתְּ קְרָבוֹת חוֹתֶרֶת סְפִינָתְךָ.

זֵרֵי פְּרָחִים, פַּעֲמוֹנִים, הֲמוֹן אָדָם צוֹהֵל

כַּאֲשֶׁר סְפִינַת הַקְּרָב שֶׁלְּךָ קְרֵבָה אֶל הַנָּמֵל.

אֲבוֹי לִבִּי לִבִּי לִבִּי, הוֹ כְּתָם דָּם שׁוֹתֵת

בַּאֲשֶׁר רַב הַחוֹבֵל שֶׁלִּי, צוֹנֵחַ קַר וּמֵת

לִבִּי לִבִּי לִבִּ, הוֹ כְּתָם דָּם שׁוֹתֵת.

הוֹ רַב חוֹבֵל, אֲבִי שֶׁלִּי, הַקְשֵׁב לְקוֹל פַּעֲמוֹן

לְךָ כָּל הַדְּגָלִים כֻּלָּם לְךָ תְרוּעוֹת הָמוֹן

רַק לִכְבוֹדְךָ בְּיוֹם חַגְּךָ יָנוּעַ הַקָּהָל

וּבְכֻלָּם תִּקְוַת עוֹלָם לַנֵּס הַמְּיֹחָל.

הו רַב חוֹבֵל, אֲבִי שֶׁלִּי, זְרוֹעִי תִּתְמֹךְ רֹאשְׁך ָ

סִיּוּט הוּא לִרְאוֹתְךָ פִּתְאוֹם נוֹפֵל עַל סִיפּוּנְך ָ

רַב הַחוֹבֵל אֵינוֹ עוֹנֶה שְׂפָתָיו חָוְורוּ אִלְּמוֹת

הוּא לֹא יָחוּשׁ מַגָּע יָדִי, הוּא לֹא יִתֵּן לִי אוֹת.

======================================

שבת שלום ומנוחה

 אודות המודעות האלה

Occasionally, some of your visitors may see an advertisement here.

ספר לי עוד | להסתיר הודעה זו

מתויג: 2019, בראשית, הפרשה, מאיר יפה, מאיר פנים, מדרש מאיר פנים, ספר בראשית, פרשות השבוע, פרשת, פרשת השבוע, פרשת וירא, תש"ף, תש"פ

Posted in: ספר בראשית, פרשות שבוע, פרשת וירא