אֱמֹר

פרשת

פרשת "אֱמֹר", ויקרא כ"א- כ"ד, י"ט באייר תשפ"א,  34 לספירת העומר, 30.04.2021

הפרשה כוללת 4 חלקים: 1. מדרש מאיר פנים ; 2.הפסוקים מהמקרא ; 3.מדרשי חז"ל ; 4.מדרש ויצירה בת זמננו.

התכנים שכאן משמשים מזה 14שנים את קהילת קיבוץ רמת יוחנן בקבלת השבת השבועית שלה

להדפסת המדרש על עמוד אחד: WORD       ;     PDF

מאיר יפה – "המאיר פנים"

"פרשת "אֱמֹר". הפרשה הלפני אחרונה  של ספר ויקרא.

שלושה נושאים בפרשה. הראשון, ממשיך לעסוק בהדרכת כוהנים בענייני טומאת וטהרת כוהנים. הנושא השלישי עניינו בפרשה מוזרה המתייחסת למקלל שם ה' ברבים שדינו מוות בסקילה. הנושא השני והמרכזי בפרשה עוסק במועדים עליהם אנו מצווים בתורה וביניהם גם מצוות חג קציר העומר, בה נתמקד הפעם. חשוב הדבר בעיני מאוד, במיוחד על מנת שאנשי רמת יוחנן ישכילו וידעו "מה היא העבודה הזאת" שאנו עושים ברוב טקס למחרת ליל הפסח כל שנה. התורה מצווה אותנו בפרשה שלנו לחגוג 6 חגים במעגל השנה: פסח, קציר העומר, ביכורים, ראש השנה, כיפורים וסוכות. אנחנו ברמת יוחנן, מהבודדים בכל העם היהודי המקפידים לחגוג בהדר עם את כל השישה, וזאת מפני שדווקא יהדות ההלכה האורתודוכסית, הטוענת לכאורה לשימור מצוות התורה, מחקה את חג קציר העומר למרות הציווי המפורש בתורה לקיימו.

אנו היום ביום ה- 34 לספירת העומר, שספירתו ממחרת הפסח, היום בו "הנפנו חרמש בקמה". שהשנה, שנת הקורונה, חווינו בדרך מאוד מיוחדת.

ב 76 שנות טקס קציר העומר ברמת יוחנן לא ביטלנו את הטקס כהלכתו מעולם מסיבה שאינה גשם זלעפות (זקני הכפר סופרים פעמיים כאלה). אשתקד ביטלנו את הטקס עקב הסגר שכפתה עלינו מגפת הקורונה. השנה, למרות שהיא עדיין עמנו כאן, ועדיין היו מספיק סיבות טובות לבטל את הטקס גם השנה, קמה המנהיגות המקומית ובאנרגיה רבה חגגנו את טקס קציר העומר כהלכתו ברוב עם (בכפוף לתקנות ולמגבלות כמובן).

יש כמה אנשים מיוחדים ברמת יוחנן שמתעקשים להאמין שסוד החוסן החברתי ושגשוגנו מצוי לא רק בכספים, בכלכלה ובחומר, אלא גם ברוח, במסורת החג והמועד, ובהקפדה היתירה שלנו לקיימם. חלקם פועלים פעמים רבות כנגד הזרם של שחיקה וציניות, ועושים ללא לאות כל שנה מחדש על מנת לקיים את התורה והמצווה הזאת.

חג העומר ברמת יוחנן מגלם את סיפור הצופן הסמוי של עוצמת קהילתנו. חג המפיח חיים ותוקף במורשת האמונה הציונית הלוהטת שהביאה חלוצים צעירים להיאחז באדמת אבותיהם. גדולתו בתורה ובכישרון של מתתיהו שלם, וגדולתה של לאה ברגשטיין במחולות, יחד עם הקהילה שאיתם, מצליחה  כבר דור רביעי וחמישי לקיים את מורשת החג. קהילה שמחדשת חג ומצווה מהתורה, חג, שיהדות ההלכה והרבנים ביטלו והשכיחו.

"כפינו", שיר התפילה המרגש של מתתיהו, במילותיו הפשוטות והנפלאות, מכיל ומספר את תמצית הסיפור…  

פרשת אמור עם מצווות העומר נופלת השנה כשבועיים לאחר יום העצמאות למדינת ישראל, שהיא המסגרת ההכרחית להגשמת הזון הציוני.

יש בכך סמליות רבה. מתתיהו שלם כשכתב את מסכת העומר שם את הדגש המודרני בהקשר הציוני על נטיעת השורש הפיזי של העם באמצעות עליית היהודים וקיבוץ הגלויות, והתחברות לקרקע ולטריטוריה במעשה החקלאות וההתיישבות. מתתיהו פעל מתוך תודעה שמרכיב חידוש פניה של היהדות המסורתית ושל היהודי הוא כבר מובן מאליו. מתתיהו ראה לנגד עיניו יהדות מסורתית מחולנת שבה מקור הסמכות הוא האדם, ולא אלוהים, ההלכה או הרבנים. דווקא כיום, החידוש המעשי של מצוות העומר חשוב בעיני הרבה יותר בהיבטו הזהותי מאשר בהיבטו הקרקעי-חקלאי.

  שבת שלום ומבורכת. …

================

פסוקים נבחרים מהפרשה שמשוחחים עם המדרש – לטקסט המלא של הפרשה וההפטרה

פרשת "אֱמֹר" –ויקרא פרק כג

(א) וַיְדַבֵּר ה’ אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה’ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי: (ג) שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַה’ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם: (ד) אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה’ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם:(ה) בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַה’: (ו) וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַה’ שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ: (ז) בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: (ח) וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה’ שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: (ט) וַיְדַבֵּר ה’ אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: (י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם  אֶל הַכֹּהֵן: (יא) וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה' לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן:(יב) וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת הָעֹמֶר כֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה לַ ה': (יג) וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן אִשֶּׁה לַה' רֵיחַ נִיחֹחַ וְנִסְכֹּה יַיִן רְבִיעִת הַהִין: (יד) וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם: (טו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: (טז) עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה':

====================

ומאיזה זכות  זכו   ישראל   לרשת את  הארץ?

הוי אומר, בזכות מצוות העומר!

שכתוב: "כי תבואו אל הארץ…"

לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם:

"כי תבואו אל הארץ וקצרתם את קצירה,

והבאתם את עומר ראשית קצירכם".

ויקרא רבה, כ"ח ד'

===============

משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום  הנף (העומר)  כולו אסור.

משנה, מסכת מנחות פרק י משנה ה

 

רבי יוחנן בן זכאי אוסר –  ומתתיהו שלם, חלוץ ציוני, חילוני, רועה צאן, מתיר, ומחזיר עטרה ליושנה…

מ.פ.

======================================

כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂים שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין אֵת הָעֹמֶר:

יוֹצְאִים מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְעוֹשִׂים אֶת הָעֹמֶר כְּרִיכוֹת בִּמְחֻבָּר לְקַרְקַע, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹחַ לִקְצֹר, וְכָל הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְשָׂם מִתְכַּנְּסוֹת לְשָׂם כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִקְצָּר בְּעֵסֶק גָּדוֹל.

כֵּיוָן שֶׁחֲשֵׁכָה, אוֹמֵר לָהֶם:

בָּא הַשֶּׁמֶשׁ? אוֹמְרִים הֵן

בָּא הַשֶּׁמֶשׁ? אוֹמְרִים הֵן

מַגָּל זוֹ? אוֹמְרִים הֵן

מַגָּל זוֹ? אוֹמְרִים הֵן

קֻפָּה זוֹ? אוֹמְרִים הֵן

קֻפָּה זוֹ? אוֹמְרִים הֵן

אֶקְצֹר? וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ קְצּוֹר

אֶקְצֹר? וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ קְצּוֹר

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים עַל כָּל דָּבָר וְדַבֵּר

וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ הֵן הֵן הֵן.

כָּל כָּךְ לָמָּה? מִפְּנֵי הַצְּדּוּקִים שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים אֵין קְצִירָת הָעֹמֶר בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב:

    משנה מסכת מנחות פרק י', משנה ג'             

 =======================================

כפינו נישא אל מרום – מילים ולחן: מתתיהו שלם 

 כָּפֵּינוּ נִשָּׂא אֶל מָרוֹם

בְּפִינוּ תְּפִלַּת הַשָּׁלוֹם.

עַל שֶׁדְּמָה וְכַר

עַל שִׂיחַ בַּהַר,

עַל שָׂדֶה שֶׁהִזְהִיב

בְּיוֹם שֶׁמֶשׁ וְזִיו,

שְׂאִי בְּרָכָה, שְׂאִי בְּרָכָה!

שְׂפָתֵינוּ תְּפִלָּה תְּדוֹבֵב,

תּוֹחֶלֶת פּוֹעֶמֶת בַּלֵּב,

כִּי צִיּוּן עַל תִילָה

תִּבְנֶה לִתְהִלָּה.

וּמִכָּל קְצוֹת עוֹלָם

יִנְהֲרוּ בְּנֵי הָעָם.

זוֹ הַבְּרָכָה, זוֹ הַבְּרָכָה

=============================

שבת שלום ומנוחה

 אודות המודעות האלה

Occasionally, some of your visitors may see an advertisement here.

ספר לי עוד | להסתיר הודעה זו

מתויג: 2021, הפרשה, מאיר יפה, מאיר פנים, מדרש מאיר פנים, מדרש פרשת השבוע, ספר ויקרא, פרשת אמור, פרשת השבוע, תשפ"א

Posted in: ספר ויקרא, פרשות שבוע, פרשת אמור