חֻקַּת

Posted on 24/06/2017 של

0


פרשת "חֻקַּת", במדבר י"ט – כ"ב 1,  ז' בתמוז תשע"ז, 30.06.2017

הפרשה כוללת 4 חלקים: 1.מדרש מאיר פנים ; 2.הפסוקים מהמקרא ; 3.מדרשי חז"ל ; 4.מדרש ויצירה בת זמננו.

התכנים שכאן משמשים מזה 10 שנים את קהילת קיבוץ רמת יוחנן בקבלת השבת השבועית שלה

להדפסת המדרש על עמוד אחד: WORD       ;     PDF

מאיר יפה – "המאיר פנים" י

"פרשת "חֻקַּת". הפרשה מתחילה ב: "זאת חוקת התורה.. קח לך פרה אדומה אשר אין בה מום…". מכאן ממשיך ועוסק פרק הפתיחה של הפרשה בעוד עניינים קשים ומוזרים לא פחות של טומאת המת.

המשך הפרשה מחזיר אותנו לסיפור נדודי העם במדבר, נפתוליו, והאתגר המנהיגותי שהציב בפני העם. הפרשות הקודמות עסקו בפרשת המרגלים וקורח, כולן עדיין בתחום השנה השנייה למסע במדבר מאז יציאת מצרים. כ – 38 שנים נמחקות על ידי העורך המקראי ללא כל תיעוד, והעורך מביא אותנו בפסוקי פרשת חוקת, היישר לאירועי השנה הארבעים, כאשר משה, מרים ואהרון, מנהיגי דור המדבר כבר קשישים על סף מותם, ולקראת פינוי הבמה לדור שיכנס לארץ.

במרכז העלילה פרשת "מי המריבה": "משה מכה בסלע". לפנינו מאמץ מרשים להסביר ולהסדיר את מות מנהיגי יציאת מצרים לפני הכניסה לארץ המובטחת. מותה של מרים הנביאה אחות משה בתחילת פרק כ', קל לתירוץ. מרים כבר סוחבת את חטא ההשתלחות הגזענית בציפורה, אשתו הכושית של משה. לאהרון ומשה "תופרים תיק", מצמידים את חטא מי המריבה בצורה תמוהה ומלאכותית, עם התירוץ הקלוש שבמקום דיבור לסלע היכה בו משה. קשה מאוד להבין מסיפור הפסוקים שכאן במה חטאו השניים, ויותר מכך, מדוע נגזר עליהם עונש כה כבד.

vayigash

המשכו של הפרק הוא במותו של אהרון על הֹר-ההר, בנתינת הסיבה לאיגוף העמוק ממזרח בדרך לארץ המובטחת (מסיני לארץ ישראל מקצרים דרך עבר הירדן המזרחי), ובמלחמות מקומיות בעבר הירדן המזרחי (אפילו את עוג הענק מלך הבשן שהפחיד את המרגלים, ניצחנו בפרשה שלנו בהינף משפט אחד), וכל זאת, כפתיח לקראת הקרב הגדול והמכריע על כיבוש הארץ.

הפעם נתמקד בפסוקים שאנו מביאים בפרשה המאוד מיוחדת של הנחשים והשרפים. מיקוד ראוי לתשומת לב וזהירות יתירה בימי הקיץ שכבר כאן המזמנים עמם גם מפגשים עם נחשים ועקרבים.

שוב מתברר שהנחש אינו סתם עוד בעל-חיים. הנחש הוא כלי שרת בידי האל לנהל את חשבונותיו עם האדם. החל ממופע הפיתוי בגן העדן עם חוה אמנו שהביאה לנו את הארוס לחיים, המשך בקללה הקטלנית, שהנחש יחפש את העקב שלנו לנעוץ בו שן ארסית, ואנו נחפש את ראש הנחש להורגו, והמשך בפרשה שלנו כאן. יחסי משיכה ויראה, וחיים ומוות מעורבבים זה בזה לנצח ביחס שבין האדם לנחש. לא רק אצלנו, כמעט בכל דת ותרבות.

נציין גם את הקיץ והחופש הגדול שכבר נמצא בפתח, לא רק עם נחשים ועקרבים. אין כמו מילותיו של מאיר אריאל, המאהב הגדול של השפה העברית, לבשרו, עם רמזי חטאים ועינוגים הכמוסים בו. המילה שחידש מאיר אריאל, "ערגונות" אינה מופיעה בתנ"ך, אך מבחינתי, מקומה מובטח לה, בקאנון של השפה העברית.

ושוב להזכיר לכולנו, בקיץ הזה במיוחד, להיזהר מנחשים – גם במובן הביולוגי, וגם במובן המטפורי והתרבותי…

  שבת שלום ומבורכת.   מדרש "מאיר פנים"  (מ.פ.)

==========================================

פסוקים נבחרים מהפרשה שמשוחחים עם המדרש – לטקסט המלא של הפרשה ושל ההפטרה   

פרשת חוקת – במדבר פרק כ"ג

 (ד) וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ: (ה) וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל: (ו) וַיְשַׁלַּח ה’ בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל: (ז) וַיָּבֹא הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ כִּי דִבַּרְנוּ בַה’ וָבָךְ אֶל ה’ וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּעַד הָעָם: (ח) וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי: (ט) וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי: (י) וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּאֹבֹת:

=========================

"עשה לך שרף ושים אותו על נס  והיה כל הנשוך וראה אותו וחי".. (במדבר כ"א)

וכי  נחש   ממית?  או נחש מחיה?

אלא בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה,

ומשעבדים את לבם לאביהן שבשמים,

היו מתרפאים, ואם לאו, היו נימוקים.

nhahash-hukat

מוקדש לפתיחת הקיץ והחופש הגדול שמתחיל לכולם בשבוע הבא. 

לילדים ולנערים, עשו חיים, תחוו ערגונות, תחגגו, והיזהרו מנחשים …

  haazanaזרעי קיץ –  מילים ולחן: מאיר אריאל

 זִרְעֵי קַיִץ, נִשָּׂאִים בְּרוּחַ

מְעִירִים זִכרוֹנוֹת, מְעוֹרְרִים עֶרְגוֹנוֹת

זִרְעֵי קַיִץ בָּאִים בַּנְּחִירַיִם וְרוֹמְזִים אֵיזֶה קַיִץ – הוֹלֵךְ לִהְיוֹת.

בֹּקֶר אֶחָד פָּתַחְתִּי חַלּוֹן וְתֵכֶף הֵרִיחַ לִי דַּק מִן הַדַּק

קַיִץ מִסּוּג שֶׁהָיָה כָּאן כְּבָר פַּעַם אָמַרְתִּי בָּא קַיִץ – קַיִץ חָזָק.

אֵיךְ מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵיךָ לִהְיוֹת פֶּרַח עוֹשֶׂה לוֹ כַּדּוּר לְבַנְבַּן?

רוּחַ קַלָּה בּוֹ תָּבוֹא לְעֵת עֶרֶב תְּפַזֵּר אֶת רֹאשֶׁךָ הַלֵּאַה הַלֵּאַה אֶי אַן.

הָיִיתָ רוֹצָה לִהְיוֹת גַּל נִשְׁבַּר אֵל חוֹף הַהוֹמֶה רוֹחֲצִים רוֹחֲצוֹת?

עוֹשֶׂה אוֹתִי מֶלֶךְ מִשּׁוּחַ בַּמֶּלַח, מֻכְתָּר בְּזֵרִים שֶׁל אַצּוֹת.

תִּרְצָה תִּהְיֶה סִיגָרִיָּה גְּנוּבָה בְּפִי נַעֲרִים בִּתְשׁוּקָה רִאשׁוֹנָה

אוֹ אָז תִימָצֶץ תִּשְׁאַף אֵלִי אֵפֶר, יֹאמְרוּ זֶה הִבְהוּב – הִבְהוּב הָעוֹנָה!

אָז מַהוּ הַקַּיִץ שֶׁבָּא לִהְיוֹת מִמָּה שֶׁהֵרִיחַ לִי דַּק מִן הַדַּק

גַּל אַהֲבָה שֶׁנּוֹסֵעַ אֵלֵינוּ נִשְׁבַּר עַל כְּמִיהָה לָמֶרְחָק.

 ====================================

shabatry-logo

שבת שלום ומנוחה

 אודות המודעות האלה

Occasionally, some of your visitors may see an advertisement here.

ספר לי עוד | להסתיר הודעה זו