בַּהַר

Posted on 07/05/2022 של

0


פרשת "בַּהַר", ויקרא כ"ה- כ"ו 2, י"ג באייר תשכ"ב, 28 לספירת העומר, 13.05.2022

הפרשה כוללת 4 חלקים: 1. מדרש מאיר פנים ; 2.הפסוקים מהמקרא ; 3.מדרשי חז"ל ; 4.מדרש ויצירה בת זמננו.

התכנים שכאן משמשים מזה 14שנים את קהילת קיבוץ רמת יוחנן בקבלת השבת השבועית שלה

להדפסת המדרש על עמוד אחד: WORD       ;     PDF

מאיר יפה – "המאיר פנים"

במוקד פרשת פרשת "בהר", עומדים השמיטה והיובל. מהפסגות המופלאות של תורתנו. בסוגיית השמיטה והיובל מתמצית התפיסה הסוציאלית, הקינינית והנדל"נית של היהדות במיטבה.

במציאות הכלכלית הקפיטליסטית השלטת כיום, רעיון השמיטה מצדיק  תשומת לב רבה. כלכלת העולם כולה אינה ממהרת להתאושש מהמפולת הגדולה של 2008 שבה קרסו פירמידות של הון וממון, והעולם מחפש אך מתקשה למצוא איזון שפוי יותר בין קדושת החיים החרות והשוויון של האדם לבין צבירת הכוח וההון בידי יחידים על גבם ושעבודם של אחרים. 42 מעשירי העולם מחזיקים במחצית מההון העולמי, ו 1% מקרב עשירי העולם מחזיקים בכ-82% ממנו.

כלכלת העולם המערבי – ובראשם ארה"ב מעוז הקפיטליזם ואירופה נמצאים במשבר מתמשך ובנסיגה מול הכלכלות העולות של סין ודרום מזרח אסיה. ארה"ב ואירופה עומדות חסרות אונים מול גלי ההגירה שנוצרים מפערי איכות החיים בין העולם הראשון לשלישי. גם בארצנו הבעיה קיימת, ויש ניסיונות לכונן סדר חברתי אחר ומתוקן. ניסיונות של פרטים וקבוצות להתפכחות מהקפיטליזם החזירי שיוצר פערים בלתי נסבלים ובלתי מוסריים על פי כל אמת מידה אנושית וחברתית.

השמיטה והיובל הם מנגנונים הבאים להתמודד עם שני איומים החותרים תחת יסודות הצדק והמוסר, שללא תיקונם נפגם קשות הבסיס המוסרי לקיום האנושי. המרכיב האחד הוא חומרי – הבעלות על הקרקע.  המרכיב השני, הוא רוחני – האדנות של בני אדם על זולתם.

הסדרי השמיטה והיובל בתורה, יוצאים כנגד השימוש הספקולנטי בקרקע על ידי בני אדם מעטים, על חשבון האחרים, וכנגד כל צורות השעבוד והניצול של אדם "שיש לו" את מי ש"אין לו". גישת התורה ריאלית ומפוכחת, היא רואה במצבים אלו תופעה חברתית-אנושית קיימת ובלתי נמנעת, אך תופעה שהיא הכרח מגונה. על מנת לנטרל את העוול האנושי הנורא הזה, התורה קובעת שמשאב הקרקע, וחירותם של אנשים, הם בבעלות ובאחריות האל, ובני אדם המוצאים עצמם אדונים לקרקע ו/או לזולתם, הם קלקול מוסרי המחייב תיקון וריסון על ידי נקודת יציאה ממנו. אחת לשבע שנים יש לאדם המשועבד הזדמנות לקבל חזרה את חירותו.  ואחת ל 50 שנה את נחלתו.

לפנינו אמירה סוציאליסטית והומאנית כנגד ההון הפרטי וצבירתו, והצגת דרך לחלופה חברתית ומדינית שעל פיה אחת לתקופה, מקיימים הליך של מעין RESET, צמצום פערים והחזרת כל בני האדם לנקודת מוצא יותר שוויונית.

השמיטה והיובל באים לאפשר לכל אדם, לממש את צלם האלוהים שבו. במונחי התורה, הארץ אינה שייכת לאנשים פרטיים, הארץ שייכת לאלוהים. במונחים הלאומיים שלנו, הארץ ומשאביה שייכים לכלל, לעם. בפרשה שלנו יש עוד אמירה נוקבת: זכות אנשים או חברה על הארץ ועל הקניין אינה נצחית. היא מותנית בהתנהגות מוסרית ובקיום חברת צדק. חברה שנכשלת באתגר המוסרי הזה, הארץ מקיאה אותה…

יהדות ההלכה, הפנתה גב לליבת רעיון השמיטה וביטלה את מצוות היובל. התנועה הציונית בתחילת דרכה הקימה את קק"ל והסדירה חכירה של אדמות הלאום ל 49 שנה, בניסיון לממש את רעיון היובל במציאות ימינו. מדינת ישראל ממשיכת המפעל הציוני ורשות מקרקעי ישראל בראש, נטשו דרך זאת. כיום מדינתנו מקדשת את צבירת ההון והקניין הפרטי בידי בודדים. האם נצליח לגבש מדיניות חברתית צודקת יותר לתת ביטוי לערכי השמיטה והיובל בהוויית המציאות הכלכלית והטכנולוגית בת זמננו במדינת ישראל?    

שבת שלום

  • ==============

פסוקים נבחרים מהפרשה שמשוחחים עם המדרש –  לטקסט המלא של הפרשה

הפטרת בהר נמצאת בספר ירמיהו, מפרק לב פסוק ו, עד פרק לב פסוק כז

פרשת "בהר" –ויקרא פרק כה

(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: (ב)   דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה': (ג) שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ, וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: (ד) וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ, שַׁבָּת לַה', שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר:

(ח) וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים, שֶׁבַע פְּעָמִים. וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה: (ט) וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים, תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם: (י) וְקִידַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִישִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹושְׁבֶיהָ, יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתו,ֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ  תָּשֻׁבוּ: (יב)   כִּי יוֹבֵל הִוא, קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם, מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: (יג) בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ:

(כג) וְהָאָרֶץ לֹא תיִמָּכֵר לִצְמִיתֻות כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי: (כד)  וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻוזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ:

====================

וכך, כל מה שכתוב בתורה, מנתינת המעשרות, והלקט, והשכחה, והפאה, והפרט, והעוללות, ודין השמיטה והיובל, והצדקה.

אמנם זה הכל קרוב לפזרנות, אך כל זה בא כדי שנתרחק  מהקצה של הכילות (הקמצנות ואטימת הלב) מרחק רב, ונתקרב לקצה של הפזרנות, כל זה, כדי שתיקבע בנו הנדיבות.

ובזאת הבחינו בחן רוב המצוות, ונמצאות כולן מרגילות את כוחות הנפש.

שמונה פרקים לרמב"ם פרק ד     

 =======================================

וְהָאָרֶץ לֹא תיִמָּכֵר לִצְמִיתֻות, כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי:"

מתוך פרשת "בהר" ויקרא כ"ה, 23

קֶרֶן הַפָּסוּק הַזֶּה

קַיֶּמֶת לְעוֹלָם

כָּל עוֹד כּוֹכְבֵי מָרוֹם

שָׁטִים בְּמַסְלוּלַם

כָּבוֹד הוּא לִהְיוֹת שַׁיָּךְ

לָעַם שֶׁזֶּה חֻקוֹ

בְּתוֹךְ פָּסוּק אֶחָד צוֹחֵק

הַנֶּצַח אֶת צְחוֹקוֹ.

בארי צימרמן, מתוך ספרו "דורש טוב לתורה", פרשת "בהר"

==================================

היובל מחזיר איש אל אחוזתו, איש אל חירותו, את המנשל משעבודו להונו, ואת המנושל משעבודו לעוניו…

…הברית הכרותה בין ישראל לבין אלוהיו היא שישראל יהיו בני חורין בכל עת ובכל זמן כפי שהיו בצאתם ממצרים. שמיטה, בה אין מעבדים את האדמה  בשנה השביעית היא בחינת האמון שרוחש העם בה' שיקיים מצדו את הברית, כי ייתן יבולה של הארץ גם כשאין מעבדים אותה כאות לפריסת השגחתו על עמו. שמיטת כספים מבטיחה את החופש משעבוד האיש למצבו הכלכלי. אין בן חורין מי שעול התלות באחר כובלת את ידיו ואת רגליו ואת ליבו ואת מוחו. גם אין בן חורין מי שכובל את זולתו. ועל כן שמיטת הכספים, היא קיום הברית של העם כלפי ה' לשמור על החופש של האדם. השיבה אל הנחלות שביובל גם היא ביטוי לשמירה על עקרון החירות. הנחלה בידיו של מי שנחל אותה היא חלקו שלו עלי אדמות. עליה הוא יכול לבטא את דביקותו בעמל, בעבודה כערך,להוציא את לחמו שלו מן הארץ. אבל נחלה היא גם יחידת הון שאינה ניידת אמנם, אבל היא מניידת את האדם שנאלץ להיפרד ממנה אל  חוסר הביטחון הקיומי, ומניידת את הרוכש קרקע עוד ועוד ממעמד של אדם צנוע המממש את זכויותיו על פי צרכין לאדם המממש את כולו על פי הונו. היובל מחזיר איש אל אחוזתו, איש אל חירותו, את המנשל משעבודו להונו, ואת המנושל משעבודו לעוניו. על כן באים הפרטים והכללי במצוות שמיטה ויובל  כדי שפירוטן יבהיר כי יש בהן תמצית עיקרון החופש שעליה נכרתה הברית בריצת החיים בין ישראל לבין אלוהיו, בין האלוהים לבין עמו, ולימות המשיח בין אדון כל הארץ, ליושבי תבל כולה.

יצחק מאיר – ברית חיים, וינייטה לפרשת בהר התשע"ו

========================================

כי תבואו אל הארץhaazana

מילים: ויקרא כ"ה, לחן: עממי

כִּי תָּבוֹאוּ אֶל הָאֶרֶץ

וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ תְּחִלָּה,

וְנָתַן הָעֵץ פריו

וְהָאָרֶץ יְבוּלָהּ.

עֵת לְנָטוּעַ אִילָנוֹת

עֵת לַנָּטוּעַ וְלִבְנוֹת

=============================

shabatry-logo

שבת שלום ומנוחה

===================================

 אודות המודעות האלה

Occasionally, some of your visitors may see an advertisement here.

ספר לי עוד | להסתיר הודעה זו